הם מתריעים על הגידול הניכר בתאונות בקורקינטים חשמליים

תאונות השימוש וההפצה של מה שמכונה כלי ניידות אישיים (קורקינטים חשמליים) הולכות ומתרבות, גורמות לנזק משלהן ולנזק לצדדים שלישיים, והנפגעים אינם מוגנים ואינם יכולים לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו עקב פערי חקיקה קיימים. ופער הנורמות בכל עירייה. וביטוח החובה לקורקינטים חשמליים, עליו הכריזה לאחרונה ה-DGT, "לא ייכנס לתוקף עד 2024 בהתחשב במורכבותו הטכנית בעת קביעת החקיקה המכסה ביטוח מסוג זה". כך הם מגנים את המצב הזה מ-ANAVA-RC, האיגוד הלאומי של עורכי הדין לנפגעי תאונות ואחריות אזרחית.

לאינסטה יש פתרון מהיר למציאות זו על ידי הבטחת ביטוח החובה לסקייטבורדים חשמליים שעליו הכריזה ה-DGT זה עתה חייב להיות מגובה במסגרת חוקית שתומכת בו. הוא שוקל שאף רכב מנועי אינו במסגרת תקנת חוק הבטיחות בתעבורה ובטיחות בדרכים, מה שאומר שהנהגים צריכים לכבד את כללי הנהיגה. עם זאת, מדובר בוויכוח שצריך להתמודד, כך מדווחת חברת הביטוח Mapfre, בשנת 2021 יתרחשו פחות מ-13 תאונות קטלניות ועד כה השנה ייווצרו יותר מ-200 תאונות עם פציעות, 44 מהן נפגעים.

עבור מנואל קסטלנוס, נשיא ANAVA-RC, יש נושאים רבים לדון בהם, כולל הבחנה אם לבטח את הנהג או את הקטנוע, מציאת אפשרות גמישה שמתאימה לסיכון שעליו אתה רוצה להגן וגם לקחת בחשבון את הנהגים מסתובבים בכביש ואין להם רישיון נהיגה ורבים מהם אפילו לא מכירים את תקנות התעבורה.

"המקום בו ניכר הוא שרכב מסוג זה מקדם קיימות ואיכות הסביבה, ולכן הוא מקבל משקל חשוב מאוד בערים. עם זאת, מה שהמינהל עושה כיום הוא הגנה על הולכי הרגל ממדרכות על ידי איסור תנועתם עליהם. העברת משתמשי הקלנועית לכביש חושפת עוד סוגים של תאונות שהן הרבה יותר מסוכנות בגלל כלי הרכב שאיתם הקטנוע החשמלי יכול לנסוע במהירות של 25 קמ"ש", הוא מציין.

לגבי חובת הביטוח, מבטיחים בקסטלנוס כי "הביטוח שלה חייב להיות מציאות דחופה ובמידת האפשר עם כיסוי זהה לביטוח רכב חובה, אך למרבה הצער, ההסדרה שלו ייקח זמן ליישום כי ישנו ואקום משפטי אדיר. יש צורך להגן על צדדים שלישיים שנפגעו. המשתמש בדרך כלל שוכר רכבים אלו והתאונות נוצרות על ידי קטנועים אלו מול הולך רגל, אך גם המשתמש שנוהג בו עלול לסבול מכך. עם זאת, אם נהג הקטנוע סובל מרכב מנועי, הוא יהיה מכוסה בביטוח החובה לרכב. הבעיה היא כאשר נהג הקטנוע הוא הגורם לנזק. במקרה זה אין ביטוח ולמעט במקרים המכוסים בביטוח הדירה של נהג הקטנוע, ניתן להשאיר את הנפגע ללא פיצוי על הנזקים שנגרמו לו אם משתמש הקטנוע חדל פירעון”.

כאשר מגדירים ביטוח ספציפי, יש לקחת בחשבון היבטים כגון הפרמיה והכיסוי שלה. כלי רכב אלו עלולים לגרום למוות או לפציעה חמורה. כאשר רוכשים אותו, הם יכולים לעלות כ-300 יורו, כך שהפרמיה חייבת להיות מספקת, בין 25 ל-80 יורו, שאיתה יהיה צורך לראות איזה כיסוי נטוע. מ-ANAVA-RC רואים כצפוי ברמה הרגולטורית כי אל מול השימוש לרעה ברכב מסוג זה נקבעים אמצעים נוספים כמו שימוש במחזירי אור, לוחית רישוי, קסדה, אישור תנועה...

לכך יש להוסיף כי ה-DGT מוציאה הנחיות רק שמטרתן המשטרה להטיל סנקציות מנהליות על משתמשים הנוהגים בקטנועים בחוסר אחריות, רשלנות או הפרה של תקנות התעבורה, אך אינה מפעילה מסעות הסברה למציאות כה סמוכה כמו ריבוי של ריבוי אישיים אלו. ניידות והצורך להתרגל לנהוג בזהירות הנדרשת, בדו קיום בכבישים ציבוריים עם משתמשי קורקינטים חשמליים.

בקצרה, מוסיף קסטלנוס, כי "אנו מודעים לכך שמשתמשים בגלגיליות הגורמים לפציעה חמורה או מוות להולכי רגל עקב שימוש רשלני ברכב הנייד או התחבולות שלו, עלולים לשאת באחריות פלילית שעלולה לגרור עונש מאסר, כך שכולנו צריך להיות מודע לכך שזה יכול להיות מרכיב של סיכון, ומכאן הצורך בביטוח השווה לביטוח רכב חובה".

לכך נוסף העיכוב שייווצר בהקמת החקיקה המכסה ביטוח מסוג זה. כדי לקבל כיסוי משפטי, הפתרון המהיר ביותר יהיה שזה יהיה חובה ברמה הלאומית.