מאיר את ההזדמנות להמצאה מחודשת של אנרגיה

האמנה הירוקה האירופית שהוצגה בדצמבר 2019 מחייבת שחרור פחמן מוחלט של הכלכלה עד 2050, מה שמייצג שינוי פרדיגמה עבור חברות המשתמשות בחומרי גלם או אנרגיה המבוססת על דלקים מאובנים. "זוהי מהפכה אמיתית הדורשת חשיבה מחדש על מה שנעשה וכיצד זה נעשה כדי להציע לאחר מכן חלופה שתואמת את התקנות האירופיות", הסביר חוסה אנגל פניה, סגן מנהל המכון למחקר הנדסי של אראגון (I3A) ופרופסור להנדסה כימית. "אותן חברות שיודעות להסתגל לשינוי יהיו בעמדה להתחרות; אלה שלא, יישארו מחוץ למשחק", הוא מוסיף. זו משימה לא פשוטה ורבות מהפעילויות התעשייתיות המתבצעות כיום מבוססות על שימוש במשאבים מאובנים. "לכך עלינו להוסיף את חוסר הוודאות בהשקעות המונעות על ידי מחיר תנודתי מאוד של אנרגיה, תוצאה, בין היתר, של הפלישה לאוקראינה", מדגיש החוקר.

בדרך זו לקראת שחרור פחמן, השתתפותן של חברות היא חיונית. "מה גם שהשתתפות החברה כולה היא הדבר היחיד שיכול להוביל לשינוי הזה, שכן היא מרמזת גם על שינוי בהרגלי הצריכה", מסייג פניה. לדעתו, לא ניתן להשיג את יעד אפס הפחמן בכל מחיר. "דה-קרבוניזציה היא יעד משני ביחס לקיימות, הן של הסביבה והן של איכות החיים של האזרחים. כאן הכלכלה משחקת תפקיד מהותי, ושם החברות מתערבות", הוא מציין. חברות גדולות מובילות את המעבר המורכב אך הדחוף הזה, ומובילות פרויקטים בעלי אפקט טרקטור חשוב.

מעבר האנרגיה במדינות חדשות ייצור 280.000 מקומות עבודה ישירים, עקיפים ומעודדים

דיוויד פרז לופז, ראש תחום האנרגיה ב-Capgemini Engineering, מדגיש את ההקשר האנרגטי שבו אנו חיים ברחבי העולם. "זה משהו חריג, לא היה דבר כזה מאז משבר הנפט, בשנות ה-70. הרלוונטיות של מוצרי אנרגיה באה לידי ביטוי באינפלציה, אם כי יש עיכוב מסוים עד שרואים את ההשפעה שלו". המגיפה הביאה לירידה בביקוש לחשמל עקב מצב האבטלה ובתקופה זו אירופה בחרה להפוך לירוקה יותר. "ההתאוששות המהירה והירוקה הזו השאירה דלק מאובנים בצד מבחינת השקעות. אף אחד לא ידע לראות את הגשר שאנחנו צריכים בתהליך השינוי", מאשר היועץ. "יצאנו מהמגיפה ואנחנו מוצאים את עצמנו עם הפלישה לאוקראינה, זה משבש את כל ההקשר וכל הקטסטרופה מגיעה", הוא מוסיף.

אחת הפעולות הגדולות ביותר לדה-קרבוניזציה היא יישום מאסיבי של אנרגיות מתחדשות, עבורן יש צורך להשקיע במתקנים ורשתות "המאפשרים להבטיח את בטחון האספקה ​​ואת יציבות הרשתות". יהיה צורך בסוללות ליתיום, תחנות שאיבה הפיכות, תחנות כוח תרמיות סולאריות... "ספרד היא מדינה מובילה בחלק גדול משרשרת הערך של כל הפרויקטים הטכנולוגיים מסוג זה", מדגיש לופז. מוגבלת בכך שאם זה בתנאים הדרושים לרמה אדמיניסטרטיבית, כמו גם בתנאי היכולת התעשייתית, השאיפה של החברות מאפשרת להשיג את היעדים.

שלישיית טכנולוגיה

חוסה אנגל פניה הצביע על כך שהדרך לקראת דה-קרבוניזציה מתקדמת עברה באמצעות חשמל ירוק, טכנולוגיות פוטו-וולטאיות ומימן, "די מקושרות יחד עם רבים אחרים המשתמשים בחומרי גלם ואנרגיה ממקור מתחדש". ספרד תהיה בעמדה טובה לקבל מספר ניכר של שעות בידוד, מכיוון שיש לה משטר פואיזו באזורים מסוימים שהם אטרקטיביים מספיק כדי להתקין חוות רוח ומכיוון ששתי הטכנולוגיות הללו קשורות קשר הדוק לייצור של מה שנקרא ירוק מֵימָן. "תנאים אלה הם דרישה חיונית לשווקים המבוססים על טכנולוגיות אלה לשגשג. אבל זה דורש השקעות גדולות וזמני הפעלה ארוכים. יתרה מכך, ברוב המקרים, הטכנולוגיות אינן בשלות מספיק לביצוע השקעות גדולות, מאחר שהן לא הוכחו מספיק בתנאי הפעלה רחבי היקף", מציין הפרופסור. אז חברות ספרדיות ממוקמות היטב, "עדיין מוקדם להבטיח שהן יהפכו למובילות בשוק העולמי", הוא מציין.

מסלול המצאה מחדש

הפרויקטים מתרבים. כל החברות המקושרות לדלקים מבצעות יוזמות בטכנולוגיות הקשורות ללכידה, אחסון ושימוש ב-CO2, מה שנקרא טכנולוגיות CAUC. לחברות נפט כמו Repsol או Cepsa, או לחברות גז כמו Naturgy או Enagás יש יותר מפרויקטים שאפתניים בשוק. "מצד שני, יש חברות שבגלל מערכות הייצור שלהן וקטלוג המוצרים שלהן כבר משלבות שימוש ב-CO2 כחומר גלם. זה המקרה של חברות מתחום התרופות, כמו סולוטקס, או חברות מתחום המזון. בסביבה האירופית, יש חברות שמבצעות השקעות גדולות בנושא לכידה ואחסון הקשורות לחברות פלדה או מלט", הסביר חוסה אנגל פניה, סגן מנהל I3A.

כפי שמזכיר לנו דיוויד פרז לופז, הכל מעיד שמימן ירוק הוא טכנולוגיה ששולטת, "אבל יש עוד דרך ארוכה לעבור". כמובן שלספרד יש הזדמנות מצוינת להיות יצרנית אירופאית של מימן ירוק "הודות למשאביה". אז יש עדיין הכל לעשות, פרויקטים כמו ערוץ BarMar שהוכרז לאחרונה, שיאפשר את חיבור האנרגיה בין ספרד לצרפת, דוגמה למחויבות לסוג זה של אנרגיה. היועץ של Capgemini סומך על ההזדמנויות של ספרד לשלוט רבות מהטכנולוגיות המשמשות באנרגיה מתחדשת. "ספרד מכירה את הטכנולוגיה וחייבת להיות מסוגלת להשקיע יותר. לא תמצא חברה ספרדית שלא הייתה בשוק, אתה תהיה במימון וניהול פעילויות. ספרד היא התייחסות עולמית", הוא מציין. זכרו גם שבטווח הבינוני והארוך "לספרד יש את מחירי האנרגיה התחרותיים ביותר באירופה".

קרנות אירופיות צפויות לבצע פרויקטים חדשים להשגת דה-קרבוניזציה, מבלי שיבחינו בהשפעה בתחום זה. ה-Perte Ertha מחובר לאנרגיה מתחדשת, מימן מתחדש ואחסון ויש גם פרויקטים משלימים עם אותה מטרה. "עדיין עובדים על הקונסורציומים המקבילים. אנחנו קצת מאחור. רק כאשר הקונסורציומים יתאגדו ויינתן מספיק זמן לפיתוח פרויקטים משותפים (3-5 שנים) הם יתחילו לשפוך את פירות ההשקעות", אומר סגן מנהל I3A.

השפעה גדולה

על פי תחזיות הממשלה, Perte Ertha תגייס השקעה כוללת של יותר מ-16.300 מיליון יורו לבניית מעבר אנרגיה שתוכנן ויוצר בספרד, תוך מקסום הזדמנויות כלכליות, תעשייתיות, עבודה, חדשנות ומעורבות של אזרחים וחברות קטנות ובינוניות. היא תאפשר ליצור יותר מ-280.000 מקומות עבודה, כולל מקומות עבודה ישירים, עקיפים ומושלמים בשאר המשק.