כל חברה תגיב מצידה. כך קבע בית המשפט העליון בגזר דין אחרון שבו הוא מאחד דוקטרינה ומבטל אחריות ביחד ולחוד של מספר חברות ומצהיר על אחריות משותפת לעניין פיצוי עובד בגין נזקים שנגרמו ממחלת מקצוע. השופטים סבורים כי ניתן לפרט את אחריותה של כל חברה תוך התחשבות לאורך השירות של העובד בכל אחת.
איש מקצוע בתחום המחלות
העובד, שהכיר בנכות מוחלטת לצמיתות בגין מקצועו הרגיל עקב מחלת מקצוע, תבע את החברות להן סיפק שירותים לתבוע פיצויים בגין נזקים.
לאחר הליך שיפוטי ארוך, בית המשפט העליון בגליציה חייב את החברה לפצות אותה ב-52.000 יורו והכריז כי האחריות צריכה להיות ביחד ולחוד, לא משותפת כפי שהכריז בעבר בית הדין לעבודה, בהתחשב בכך ש"לא ניתן לקבוע לפני כאשר מבקשים את מידת הזקיפת האחריות שיכולה להתאים לכל אחד מהם, מבלי לפגוע בעובדה שעובדים כאלה יכולים לתבוע את אחוז האחריות שלהם מסעיף 1145 לחוק האזרחי.
אחריות פרטנית
לעניין זה, בית המשפט העליון, שכבר הכריע באחריות הדדיות ביחס למתאים בעת התרחשות המגירה, ובמקרה של מחלת מקצוע, - שבה האירוע הסיבתי אינו מתרחש במועד מסוים. רגע נחוש, אלא שהיא מתפתחת עם הזמן עד שהמחלות מתבטאות-, טוענת כי יש לזקוף את האחריות לגופים המתחרים ביחס לזמן שבו העובד נחשף לסיכונים.
לפיכך, עתה פסק בית המשפט העליון בצורה מפוכחת את אחריותן של חברות ברגע שיקבע פיצוי בגין נזקים שנגזרו ממחלת מקצוע, ומתגונן כי האחריות תהיה משותפת בין החברות השונות המעורבות.
והוא שלפי בג"ץ יש להכריז על סולידריות רק כאשר לא ניתן לפרט את אחריותה של כל חברה המעורבת בייצור הנזק, כך שכאשר ניתן להתאים את האחריות של כל אחת מהן על סמך הזמן שבו התממש עבור כל אחד מהם שירות השירותים הרצוף על ידי העובד, יש להחיל את כלל חבר העמים.
דוקטרינה זו בדבר אחריותם של הדדיים ניתנת לאקסטרפולציה לאחריותן של חברות, כמו כן, על פי החלטת פיצויי החבות, יש להצהיר עליה גם בפרופורציה לזמן שבו העובד חשוף לסיכון, ואם ניתן להתאים אותה באופן אינדיבידואלי. כל חברה בהתאם לזמן שבו סיפק העובד שירותים עבור כל אחד מהם, היא תהיה משותפת; ורק אם אינדיבידואליזציה לא תתאפשר היא תומכת.
לפיכך, כיוון שבמקרה זה מתאפשרת אינדיבידואליזציה, בית המשפט העליון דן בערעור לבטל את פסק הדין באחריות ביחד ולחוד ולהחליפו באחריות משותפת, נוכח משך שירותו של העובד בכל אחת מהחברות הנידונות.
