עם הקיץ ההתנחלויות חוזרות לאלבסטה

הסיפור התחיל עוד בשנת 2000, כאשר אלפי אנשים שנמשכו להשיג חיים טובים יותר החליטו לעזוב את מדינותיהם ולעבור לספרד לעבוד בשדות כעובדים עונתיים. מעטים מאותם - 2.000 אנשים שהועברו למחוז אלבסטה - גרמו לבעיה רצינית שהטרידה וחוזרת שנה אחר שנה: חסרי בית, חוסר התיעוד הדרוש כדי להיות מסוגל לשכור בית. מסיבה זו החליטו אותם חלוצים לכבוש מפעל ישן, המכונה 'קאסה גראנדה', על הכביש המהיר לאס פניאס. בניין שהיה צריך להרוס כתוצאה מהתפרצות קוביד ובשל התקריות החמורות שאירעו בשנת 2020 כאשר דילגה על הכליאה.

עובדים עונתיים נוספים ממשיכים להגיע ליישוב זה מדי קיץ ממדינות האיחוד האירופי, אפריקה שמדרום לסהרה ומרוקו, בין היתר, כדי לעבוד בקמפיינים החקלאיים השונים המתקיימים באזור שמסביב לעיריית אלבסטה ואף בסביבה הקרובה. עיירות וכפרים. . זהו אחד הידועים באלבסטה שנכבש בתקופה זו, משום שידע ממדים גדולים ומשום שהוא מקום התייחסות למהגרים רבים.

על פי הנתונים שמציע איגוד CCOO, ההערכה היא כי השנה ישנם כ-500 עובדים עונתיים המוגבלים ליישובים לא סדירים בפאתי הבירה. נתון נמוך יותר בהשוואה לקמפיינים קודמים שלדבריהם נובע מהמכשירים המנוהלים על ידי מועצת העיר אלבסטה ומכיוון שיש "רגישות חברתית גדולה יותר" בהשכרת דיור.

חוקי הגירה

ראש המחוז של המדיניות החברתית של ה-CCOO, חואן זמורה, מגלה זהירות כאשר הוא מדבר על פתרון להתנחלויות הבלתי חוקיות הללו. "ההתנחלויות לא נעלמו. הכל התחיל עם 'קאזה גרנדה', שהפך גלוי עם ההפגנות וההפרעות החמורות שהתרחשו ב-2020.

לאותה דעה שותף גם חבר המועצה לתשומת לב לאנשי מועצת העיר אלבסטה, חואני גרסיה, שמתעקש שההתנחלויות מהוות בעיה שחוזרת על עצמה, "שהמועצה לא הפסיקה לעבוד בה". הוא סבור שזה "מצב קשה מאוד", אבל הוא רוצה לחשוב ש"יש פתרון, למרות שיש הרבה קצוות", הוא מאשר לציין כי "הפתרון טמון ברפורמה בחוק ההגירה רמה אירופאית".

כמה מהגרים מקבלים מזון מארגון לא ממשלתי Medicos Mundi

גרסיה טוען "שהעבודה נעשתה קצת יותר מהר", שכן לדעתו יש כעת צורך בעבודה בשטח. "אבל אנחנו גם יודעים שחסרים מובילים, צוותי אירוח, אנשי תחום הטיפול, אנשי בנייה, אינסטלציה וחשמל. אז יש הרבה אנשים במצב לא סדיר עם מעט מאוד אפשרויות", הוא מבהיר.

פקיד העירייה סבור כי מצב זה תורם למאפיה ולניצול כוח אדם. "הרבה פעמים מדובר באנשים מאותה מדינה ועם תרבות משלהם שמתעללים וגורמים להם לחיות בתנאים האלה. זה אמיתי ולכן עלינו להקל על הסדרתם.

בנוסף, חואני גרסיה נזכר שזה פרדוקסלי שעדיין יש אנשים שמגיעים ושואלים על ה'קאסה גראנדה' ולא מעוניינים לחפש בית הגון. "הם מגיעים מכל מקום בספרד עם ההתייחסות הזו", הוא חוזר ואומר.

חואן זמורה מצדו סבר כי חוק ההגירה החדש מכיל היבטים המקלים על מהגרים לקבל אזרחות. "אנחנו לא יכולים לשכוח שספרד זקוקה ליותר מ-200.000 מהגרים כדי לבצע עבודות שהספרדים לא רוצים לעשות". נצלו את ההזדמנות להמליץ ​​לספרדים שלפני שאתם מדברים ומכפישים את המהגר, "תנסו להכיר אותם ולהתעניין לדעת מדוע הם הגיעו לארצנו".

מועצת ההגירה העירונית

חואן זמורה מתייחס גם למועצת ההגירה העירונית, יצרה הצעה ממועצת אלבסטה וזו אפשרה, בין היתר, לשנות ולייעל את המשאבים שהם מציעים. "הדברים מתחילים להיעשות, אם כי נותר עוד הרבה לעשות", הוא מסביר ומזכיר את 50 המקומות שהוקמו בסמינר ובניהולו של קאריטס או כאלה שנפתחו במקלט העירוני, בסך הכל 15 מקומות. מקומות (עשרה לגברים וחמישה לנשים). "אז מה קורה? ובכן, כשהעונה החזקה של העבודה החקלאית מגיעה לאלבסטה, מתברר שוב שחסרים מקומות ואין בתים לקבוצה הזו.

נציג האיגוד יזכור שאנשיו מתחילים את הקמפיין עם שום, ממשיכים עם תפוחי אדמה, בצל, ברוקולי וענבים. "מספטמבר, כשהקטיף מסתיים, הזרימה הגדולה עוקבת אחר מסלולים אחרים. חלקם הולכים להואלווה, טרואל ולרידה כדי לגדל פירות, אבל כמה התנחלויות לא סדירות עוקבות אחריו כי חלק מבינים שזו דרך חייהם". מסיבה זו הוא רומז לעובדה שבאלבסטה קיימים כיום חמישה יישובים גדולים, מתוכם ארבעה רומנים שבהם יכולים לגור בין 45 ל-90 איש, אליהם יש להוסיף את ההתנחלות הגדולה 'קאזה גראנדה', שיכולה לאכלס. כ-300 עולים.

אחד המטבחים המשמשים את עולי CCOO

היבט חשוב נוסף הוא שבזכות הסכם בין מועצת המחוז, מועצת העיר עצמה ו-CCOO, ניתן היה לשכור מתווך תרבות מסנגל, הדובר מספר שפות ואיפשר לאיגוד לשרת אותם ללא שפה. מחסומים. "מסייעים להם בכל מיני הליכים, החל מבקשת מקלט ועד קבלת כרטיס רכבת או פתיחת חשבון בנק", הוא אומר.

המועצה מצדה מכירה בכך שהושגה התקדמות מסוימת. אלבסטה היא העיר היחידה בקסטיליה-לה מנצ'ה שיש בה מרכז טיפול להומלסים עם 100 מקומות, הפתוח כל השנה ועם צוות הכולל עובד סוציאלי, מחנכים ופסיכולוג שיעניק יחס אישי.

זכרו שבשנה שעברה הושקה פקודת המגורים לכל האנשים שמגיעים לבצע עבודות חקלאיות, אם כי -זכור- שמכיוון שמדובר בקרקע פרטית, מועצת העיר הולכת רחוק ככל האפשר.

"אנחנו מתקשרים לבעלים מה קורה. רבים מהאנשים האלה, רובם צעירים, מגיעים לעיר ומחפשים את 'הבית הגדול' כי מישהו אומר להם לעשות זאת. בנוסף, אותם צריפים מושכרים, הם משאירים חלק ממשכורתם לחיות בנסיבות אלו. מהשירותים החברתיים אנחנו נותנים את כל התמיכה שאנחנו יכולים, אבל זה באמת עולם תחתון קשה עד כדי כך שעם הארגונים הלא ממשלתיים והאיגודים אנחנו מסכימים שיש למנוע את קיומם של עיירות הפח הללו", הוא ציין.

מתנדבים מביאים אוכל לאחד מההתנחלויות באלבסטה מ.מונדי

עמותות קולקטיביות בתמיכה במהגר

"החקלאי חייב לעזור לפתור את הבעיה"

נשיא קבוצת התמיכה במהגרים של אלבסטה, Cheikhou Cisse, מאמין שעליו לבקש מחקלאים ואנשי עסקים להתאמץ יותר כדי לפתור את המצב הזה שמתגבר עם העונה החקלאית. "עלינו להצטרף למאמצים בין כולם. אם לא, לעולם לא ניתן יהיה למגר את שכונות העוני הקיימות", מציין מהגר סנגל זה שמשתף פעולה כטכנאי פרויקטים בארגון הלא ממשלתי Medicus Mundi.

Cheikhou Cisse מקדם שהפתרון למנוע הקמת התנחלויות נוספות באלבסטה והסביבה הוא לנסות לפתוח עוד משאבים ולהתאים אותם כך שהקבוצה הזו תרגיש שיש לה זכויות וגם כמה חובות. "מה שלא ניתן לאפשר הוא שאנשי עסקים ישכירו צריפים או דירות במחיר כפול מהמחיר הרגיל שלהם, כי הם מניחים שהם יתמלאו בעוד מהגרים. חייבים לקבוע כללים ולקיים את החוק", חוזר סיסה, שמדבר על איש עסקים שמילא את התקנות השנה, "ואני רואה בזה אוונג גדול".