האם ספר רע או פוליטיקאי רע גרוע יותר?

פוליטיקאי, כמו ספר, יכול לאכזב במספר אינסופי של דרכים מלבד אחת: הכריכה. הצבעה למנהל על גודלו וצורתו היא אותה שטות כמו בחירת ספר לכריכתו. אני לא מכיר אף אחד שעושה את זה לא משנה כמה אנחנו מעריכים את הטובים ושונאים את החגורות. כמו כן, אני מעדיף לא לדעת למה אנשים הצביעו עבור העטיפה. מהיופי והמתלה הטוב, לשוער אין בדרך כלל את כל הכשרון או האשמה. ספר, כמו פוליטיקאי, מתחיל להיות מוכר בעמודיו הראשונים. יש הממליצים להתקדם לפחות 30 אחוז לפני שמתפטרים. מה ליז טרוס תחשוב על האחוז הזה. זה מוגזם ביותר מסיבה משכנעת כמו פשוטה, כמו גם הנכונות. עם כל הטוב שנותר לנו לקרוא. כמו נושאים שיש לנהל במרחב הציבורי וגם אם תמימים, מנהיגים שיש לגלות. המחבר, כמו הפוליטיקאי, בוחר את הדמויות שלו, מחליט על רצונותיהן, הקרבות שלהן וממנו יסתתרו. במערכת האקולוגית הזו שדרכה הקורא יטייל, פחות חשוב שהדברים ילכו כמנצחים או מפסידים ויותר שהם מפגינים אותנטיות ויושר. זה היה מאוד מורגש כשיש יותר תסריט מכישרון. או כשהם מבטיחים לך סוף טוב יותר מאשר הביצוע בפועל ואתה מפנה את הדפים ומחכה לטוויסט, לפוסט-מודרני, שמבנה את הקריאה. בסדר, כמו שצריך לתת שוליים בהתחלה, אתה לא שופט ספר לפי הסוף שלו. אבל אם אתה יוצר ציפיות שאינן עומדות, הונאה. ההרגשה הזאת של לסיים ספר ולהרגיש מרומה... מי שניסה את זה יודע, מה לופה דה וגה הייתה אומרת. אז כשאתה בדוכנים ואתה מגלה שהמחזאי רק מבקש להגניב את המוסר שלו לתוכך. תחושת העבודה היא כמו תחושת המדינה. חִיוּנִי. זה קורה עם אופנות הלוך ושוב, שבהן "cazavotismo" ו"רב מכר" נוטים להתאחד. ברצינות, אחרי 'גשם צהוב' נכתב משהו שווה על התרוקנות האוכלוסין? אולי איזו כרוניקה אירונית על פוליטיקאים עירוניים שמצטלמים על טרקטור. השיא של המחזה הוא תמיד לשאול אותם איפה הם גרים. לאיזה בית ספר אתה לוקח את הילדים שלך? מה הם אוכלים, איך הם מטיילים או מחממים את בתיהם. בהודעת טקסט, כותב יכול לנסות לעבור ממה שאין ולמה שהוא לא נתפס בהתחלה, אבל בסוף הוא יוצא. בפוליטיקה, אותו דבר. קריאה, כמו הצבעה, היא בחינם – בדמוקרטיה – ותמיד עדיף לעשות זאת מאשר לא, בעצם להתלונן בקול רם יותר. לפעמים זה כל מה שנשאר לנו. אף אחד לא מחזיר לנו את הדבר החשוב ביותר: זמן אבוד. הדבר הטוב בספרים גרועים הוא שהם נמשכים פחות מטווח ואפשר לשכוח מהם. אבל את הנזק שהותיר פוליטיקאי גרוע יורשו ילדינו, כי יש כאלה שמזהמים את העבר, ההווה והעתיד. מסיבה זו, חלקם, גם אם הייתה להם התחלה טובה, בסופו של דבר אנחנו שונאים אפילו את החזית שלהם, אפילו בידיעה שהם לא אשמים שם.