ניסויי התקדמות בזכויות ילדים במעבדה החברתית שלה

לכמה קבוצות פוליטיות יש את המילה משפחה בסיסמאות שלהן? מהי הכיוון האידיאולוגי שלך? הדוגמה האחרונה היא ז'איר בולסונארו, בברזיל. המאבק למען המשפחה נוצר אפילו עם צבעים מסורתיים, אומרים סוציולוגים, כאשר הוא הבסיס לצמיחה ולהתפתחות אבולוציונית של אדם. חברות ייעוץ שמנתחות את נאומי המנהיגים שלנו מציינות שבכל פעם שמפלגות פרוגרסיביות משתמשות במונח, משתמשים בו עשר פעמים על ידי שמרניות יותר. אבל למה? האם יש כוונה 'למחוק' או לעוות את התפקיד המכריע שממלאת המשפחה בחברה מצד השמאל?

שני משפטים של איירין מונטרו עוררו סערה עצומה בשבועות האחרונים. כדי לטעון לצורך בחינוך מיני, אמר משרד השוויון כי הוא מתעקש בהפצתו "באופן עצמאי, מלבד משפחות". אמירה זו פתחה את בשרן של עמותות הורים.

"השר דוחה את תפקיד המשפחה בחינוך מיני ואת כל הזכויות שיש להורים כמחנכים העיקריים של ילדינו", אמרה מריה חוסה סולה, מנהלת איגוד האבות והאמהות בקטלוניה. יש התערבות גוברת של הרשויות הציבוריות בזכויות ההורים, הם מתכוונים להשאיר אותנו בצד כשאנחנו אלה שיודעים הכי טוב מה הילדים שלנו צריכים”.

"הם מפריעים לעתים קרובות"

המשפט השני של השר - בין אם פורש מחדש ובין אם לאו - הצביע על כך שלילדים "זכותם להיות מסוגלים לאהוב את מי שהם רוצים" ולהבטיח את זכויות הרבייה שלהם "הוא השער לשאר זכויותיהם". כשנשאל, מונטרו התעלם מכך שהורים שמרנים הם יותר מדכאים, קוטעים את זכויות ילדיהם. לכן, ודאי, השמאל יסיר את הוטו המוטל על צעירים במעבר המגדרי שלהם (חוק טרנס) או בהחלטת פרויקט חייהם מגיל 16 (חוק הפלות). ווקס תקף את "שלשול החקיקה של הממשלה, עם הסכנה שהיא הכניסה אליו ילדים". ה-PP ביקשה לחוקק חקיקה ללא "מגזריות" ומבלי לכפות מודל משפחתי על אחר. ניסויים יכולים להיות יקרים.

"הממשלות מתערבות יותר ויותר בתפקיד ההורים ומתחננות את הזכות לחנך ילדים"

מריה חוסה סול

מנהל איגוד Mares i Pares

סולה לעומת זאת: "ממשלות ימין מתערבות פחות בענייני זכויות הורים, בעוד אלו בשמאל מתערבות כל הזמן כאילו יש להן סמכות הורית. הם לא סומכים על הורים ומנסים להחליף אותנו”.

המחלוקת מזכירה למדי את מה שהתעורר כאשר שרת החינוך לשעבר איזבל צ'לאה הצהירה כי "הילדים אינם שייכים להורים, אלא למדינה", ברמז לכך שהאחריות לחינוכם חלה על המינהל. אבל האם זה שהורים לא יכולים לחתוך את זכויות הצאצאים שלהם? האם יש דגלונים מגבילים יותר בקרב ילדים שגדלו בצד זה או אחר של הקשת האידיאולוגית? האם הקווים האדומים צריכים להיות מסומנים על ידי המדינה או על ידי משפחות? המומחים בתשובות.

עַכָּבָּה

הפילוסוף והפדגוג גרגוריו לורי העדיף לחשוב שמונטרו "היה טרף פזיז לעזותיו" בהתערבויותיו, אם כי הוא אינו מכחיש שהשמאל, מסארטר, סימון דה בובואר והשער שב-1977 כיכב תלמיד של הפילוסופיה הפריזאית ב'לה מונד' תמיד האשימה משפחות שמרניות בעיכוב מיניות של ילדים. אבל... "למה אנחנו הולכים לפתוח את הדיון הזה כשאירופה כבר סגרה אותו? תוהה לורי. יחסים בהסכמה בילדות אינם פוטרים מבוגר מהאחריות שלו. המפתח הוא זהירות. יש פוליטיקאים שמוציאים הצהרות שהם אפילו לא מאמינים בהם".

"אם השמאל ינסה לטשטש את תפקיד המשפחה בבית הספר, כמובן שהחברה אחראית לחזק את התפקיד הזה על ידי דאגה יותר ויותר לחינוך ילדיהם". והוא מוסיף: "בשמאל יש תסביך מסוים של הכרה במשפחה כמוסד בעל ערכים טהורים. שאר צורות המשפחה שבהן הם לא מאמינים מושחתות, מעוותות או מיושרות".

עבור חוויאר רודריגז, מנהל פורום המשפחה, עיוות תפקידו של מוסד המשפחה אינו דבר שנמצא רק מחוץ לשמאל. "הזרמים האידיאולוגיים שנמצאים באופנה תוקפים הן את העברת התרבות והן את השורשים שיכולים להוליד זהות שאינה מתיישרת עם ההנחות שלה. מכאן הסטיגמטיזציה של רק דת אחת, מין אחד או סוג אחד של משפחה". "בתחום השפה, למרבה הצער הם השיגו ניצחונות גדולים, כשהם מתייגים כ'אולטרה' כל אדם שלא מקבל את התיאוריות שלהם. האידיאולוגיה הזו היא ה'משפחתית'.

הוא מטיל מכה על מונטרו: “אני בכלל לא שותף לרעיונות שלו לגבי חינוך, אבל לא יעלה בדעתי לייעץ לו לחנך את ילדיו לפי הקריטריונים שלי. אני לא מתכוון לכפות את דרך החינוך שלי, דבר שלא קורה הפוך. תגיד לי אז מי יותר חמור או מסרס של חירויות".

חינוך מיני חובה

במשפט של השמאל הרדיקלי עם משפחות, הוכנס כעת חינוך מיני חובה למבחנה, אבל מומחים מקללים את העובדה שהם רוצים להחדיר "אידיאולוגיה מינית". "זה עושה רושם - כותב פרופסור חוסה אנטוניו מרינה - שאנחנו המבוגרים לא ברורים בעניין הזה ואנחנו מפיצים את הבלבול שלנו לילדים. יש צורך להפשיט את האסכולה מהטיה אחת ואחרת, מאידיאולוגיות, היא לא שובר הגלים של אי שקט חברתי. הורים רבים אינם סומכים על מערכת החינוך שתספק חינוך מיני, אך הם אינם יודעים כיצד לעשות זאת בעצמם והגישה לפורנוגרפיה הולכת ומתקדמת מדי יום.

הקשבה לקולו של מועצת המנהלים של איגוד הפסיכולוגים הרשמי של מדריד אמיה פראדו, שחיוני ללמד את הנושא בכיתה מבלי ליצור יותר ספקות בקרב ילדים או לגרום לחוסר ויסות רגשי. "היעדר התכנים הללו מרשים והשלכותיו נראות בהתפתחות האבולוציונית של הבנים, בעלי חוסר ידע רב ורעיונות מעוותים שיוצרים התנהגויות לא סדירות בחייהם - הוא מדגיש-. בנוסף, יש חוסר קונצנזוס לגבי מה צריך להיות החינוך המיני הזה, ויש חוסר כבוד לאידיאולוגיות מסוימות נגד אחרות, עם עמדות קיצוניות".

"בשמאל יש תסביך מסוים בדיבור על המשפחה כמוסד בעל ערכים טהורים"

גרגוריו לורי

פילוסופיה וחינוך

לדעתו של מומחה זה לפסיכולוגיה חינוכית, "חשוב שהחינוך המיני יטופל במשפחות מאחר וילדים צעירים מאוד, הם לא מתחילים בגיל ההתבגרות; חרדות עולות בהתפתחות האבולוציונית וחיוני לדבר איתם על מניעה, למשל, של התעללות מינית". המתכון? "בית ספר ומשפחות חייבים ללכת יד ביד. לאבהות אין גוון אידיאולוגי; לאבא צריך להיות ברור שצורכי הילדים הם מעל אמונתם".

איסמאל צאנז, פרופסור לכלכלה יישומית לחינוך באוניברסיטת ריי חואן קרלוס, מציין שנקודת המוצא היא מוקדמת יותר: היתרונות של ילדים ברישום בבתי ספר שבהם הוריהם רוצים שהם יילכו. "המהות היא חופש הבחירה של המרכז וגיוון ההצעה - הוא מתבונן -. מה שהמינהל צריך לעשות הוא לדאוג יותר להציע תמיכה למרכזים ולמגוון התוכניות הזה כדי שמשפחות יוכלו לבחור את זו שמשכנעת אותן. זה נוגע רק למעורבים ואף אחד לא צריך להתערב בתחום הזה.

פרנסיסקו ונצלה, נשיא איגוד המורים לחינוך ציבורי ANPE, מצדו, מבקש להרחיק את החינוך ממאמרים פוליטיים ולא להשתמש בו כנשק לזריקה. "מבלי להקצות חובה, החינוך המיני הוא כבר מבחינה רוחבית חלק מתכנים של מקצועות שונים, אבל היום הוא היה מתקבל בהסתייגויות רבות, דווקא בגלל אותה מחלוקת סביבו. המסירה שלו, לא משנה כמה היא אספטית וטכנית, עלולה להוביל לסכסוך". לדברי ונצלה, יש "מסרים שלמרות שלמרבה הצער אולי הוצאו מהקשרם, צריכים לנסות להיות חד משמעיים, במיוחד בנושאים כל כך רגישים לחברה".