בעוד הסמכותיות הסינית הורסת את הזכויות והחירויות של הונג קונג, הזיכרון של טיאננמן מתמצה בשתיקה. שלטונות השטח תפסו את עמוד הבושה, פסל המנציח את קורבנות הטבח, ביחס למקרה לכאורה של "חתרנות". המשטרה אישרה "תפיסה" באמצעות הצהרה שאינה מציעה יותר פרטים מהמיקום, אך לתקשורת המקומית נודע כי מדובר באנדרטה השנויה במחלוקת.
עמוד הבושה, שגובהו שמונה מטרים ומורכב מגופות קרועות, היה ממוקם בקמפוס של אוניברסיטת הונג קונג עד דצמבר 2021, אז המרכז הסיר אותו "בהתאם לייעוץ משפטי חיצוני והערכת סיכונים". שתי יצירות נוספות הממוקמות בחלקים שונים של העיר והתייחסו לאירוע ההיסטורי נעלמו גם הן באותו לילה.
מאז, הפסל נשאר מאוחסן בתוך מכולה על קרקע בבעלות האוניברסיטה. מחברו, Jens Galschiot, אמר ל-ABC כי ניסיונותיו לשחזר אותו עלו בתוהו, מכיוון שאף חברה לא רצתה לנהל את המשלוח לאחר שידעה את תוכנו. האמן הדני הציג עובדה זו כהוכחה ל"פחד" השורר בהונג קונג. במקביל, זה החיה את העניין באנדרטה, והעותקים שלה הפכו פופולריים ברחבי העולם.
זיכרון מצונזר
בשעות המוקדמות של ה-4 ביוני 1989 פנתה המפלגה הקומוניסטית הסינית לצבא כדי לדכא מחאות נרחבות בדרישה לרפורמות פוליטיות; הרג מאות, אולי קילומטרים - המספר המדויק נותר בגדר תעלומה - מפגינים התגייסו בכיכר שכבשה את לב בייג'ינג. מה שקרה נותר נסתר מאז תחת הצנזורה הרמטית ביותר.
עמוד הבושה שאף לשמור על זכרו בחיים. מסיבה זו, נסיגתה באה גם לסמל את אובדן הזכויות והחירויות בהונג קונג לאחר הטלת חוק הביטחון הלאומי ב-2019, אשר גובה מאסר עולם על כל מעשה שנחשב "חתרני". חקיקה זו, שתפגע בחוק יסוד השטח ובהסכם השבת הריבונות, הרסה את האופוזיציה הפוליטית, התקשורת והחברה האזרחית.
עד לכניסתו לתוקף של חוק הביטחון הלאומי, ערכה הונג קונג משמרת לזכר הקורבנות מדי 4 ביוני. עם זאת, בשנת 2020 השלטונות ביטלו אותו באמתלה של המגיפה, למרות שאזרחים רבים התריסו נגד האיסור על ידי התכנסות כרגיל בפארק ויקטוריה. מאז שוב נערכה העצרת, והשלטונות הכפילו את הרדיפה של ארגוניה ומשתתפיה, בניסיון לדחות את הטבח בטיאננמן, כמו בשאר סין, לשכחה.
