המשך
זכות השביתה היא אנכרוניסטית, סוחטת וטוטליטרית. במערכת כמו מיקוח, ועם כל כך הרבה ערוצים למשא ומתן, כל תקיפה היא אקדח בלתי נסבל למקדש. לא לעבוד ולא לתת לעבוד, ולחסום, להתמוטט או לשלול את חייהם של אחרים זה ניסיון. הימין חייב להיות תמיד הגיוני ולא להפוך לחבורה בכל הנוגע להפלת השמאל. מספר המובילים או ההפגנות שחוואים מקווים לערוך במדריד בסוף השבוע, שיבושים בתנועה, הם מעשה של כפייה והתעללות נגד הרוב המכריע של האזרחים, שאי אפשר לרמוס את חייהם הרגילים והמסודרים בגלל
לחזור בתשובה חלק מהקולקטיבים מחליטים שצדקת ענייניהם חשובה יותר מהחופש היסודי של כל אחד. ישנה תסיסה ספרדית, שמכונה בשקר 'ימין', ובמציאות היא פראית וקשקשת ואינה שונה בשום אופן מהשמאל והיא רק שאלה של פלג. הימין מבוסס על המציאות, על השלווה ועל הימנעות מקונפליקט. הימין משתמש ברחוב כדי לטייל אבל לא להביע שום דבר כי אנחנו עושים זאת דרך המשמעת האמנותית שלנו, בברים, בתי מלון ומסעדות. הזכות ותמיד מקום לאחר. ומרחב נוח: רכוש פרטי, קצת רכוש פרטי לכל אדם, הוא התרומה הגדולה שלנו לאנושות והנוגד הגדול ביותר נגד מהפכות. הימין אנחנו הדלקת, השטיפה, המשא ומתן שמרחיק את המריבה. אנו נדיבים בצדקה ומקבלים אסירי תודה. את הצווחה שלנו אנו מאפשרים אם כישרון יכול להפוך אותו ליתרון; ואנחנו אוהבים עודפים אבל תמיד אחרי ארוחות, מזוקקים דרך, רצוי מוגבהים למטאפורה. יציאה לרחובות כמו איוסו בגנואה, מורים בקטלוניה, מנשאים או תרנגולות הם אותה צורה ובלתי מקובלת של ברבריות. זה לא משנה אם זה לשבח את הנשיא האהוב שלי או להרוס את פדרו סאנצ'ס. הימין אינו עדתי. הימין נחמד. אנחנו לא בתעלות. אנחנו בנבו ושמחים להזמין אותך.
