ה-AUC כרשתות חברתיות מסדירות את התוכן שלהן כמו פלטפורמות קונבנציונליות

הם לא יראו שום דבר שזז קצת באינטרנט. לתדירות של כל מיני חדשות מזויפות ופרסום סמוי נוסף זרם חדש של 'משפיענים' המפארים מכשירי קריפטו ומבטיחים לקהל שלהם, לרוב צעיר מאוד, חיי מותרות וחלומות כמעט בלי לזוז אבן.אצבע האמת האמת הוא שהעניין כבר מגיע לרמות מגיפה. מגיפה בה איגוד משתמשי התקשורת רוצה להציב גבולות, על מנת להגן על קטינים מפני תכנים מזיקים ובלתי הולמים וכן להגן על האינטרסים של הצרכנים והמשתמשים מפני תקשורת מסחרית בלתי חוקית.

ההצעות שלהם לשים קץ לזה כל דבר שנראה שזורם דרך האינטרנט, עכשיו כשהחוק הכללי החדש לתקשורת אודיו-ויזואלית נמצא בתהליך פרלמנטרי מלא, הוא שפלטפורמות ורשתות חברתיות כמו YouTube, Vimeo, Twitch, Instagram, Tik טוק, פייסבוק או טוויטר מצייתים לאותם כללים שאליהם הם כפופים לטלוויזיה ליניארית, שיש להם תקנות ספציפיות לגבי תקשורת מסחרית והם מחויבים לא רק לדרג את התוכן שהם משדרים לפי גיל, אלא לשדר תוכן למבוגרים בלבד באזורי זמן מסוימים .

באותו אופן, הם מבקשים באופן קבוע את דמותם של משתמשים יוצרי תוכן, תוך התאמה לאותן חובות ביחס לקטינים ולפרסום. "צריך לזכור שהעוקבים שלהם, במיוחד בקרב קטינים וצעירים, עולים על הקהל של תוכניות טלוויזיה רבות", נכתב במחקר.

"הנושא קשה כי צריך ליישב שתי תקנות, שהן חוק שירותי חברת המידע והחוק הכללי לתקשורת אור-קולית, אבל אני חושב שכמעט כולם מבינים שהמטרה היא שלאזרחים תהיה אותה רמת הגנה, בלי קשר איפה אתה מחליט לגבי תוכן. לא יכול להיות שאני רואה את אותו תוכן בטלוויזיה ובאינטרנט, ובמקרה אחד הוא מוגן ובמקרה אחר לא. משם תמצא את הדרך המציאותית ביותר לעשות זאת", הסביר אלחנדרו פראלס, נשיא איגוד משתמשי התקשורת.

המסקנה שלו הייתה שכ-4.000 תכנים אור-קוליים נותחו, בין תוכניות שנוצרו והופצו עבור הפלטפורמות עצמן לבין סרטונים שנוצרו עבור המשתמשים שלנו, במחקר שמתמקד במיוחד במשפיענים. בכל גישה חופשית של קטינים לתוכן בלתי הולם, דיווחים גילו שבאופן כללי רק ל-1,1% מהתוכן המנותח יש איזשהו סימן או אזהרה לגבי גיל, וכי במקרה של מזיק רק ל-5,5% יש את האזהרות הללו. האותות הללו חושפים את העבודה , מתרכז בפלטפורמות וידאו, אך "כמעט אינן קיימות ברשתות החברתיות". זה גם מדגיש שלמרות שפלטפורמות אלו ממעטות לארח פורנוגרפיה או אלימות קיצונית, הגישה שלהן לקטינים נשארת "טוטלי" באינטרנט.

בנוגע לפרסום, היא מודיעה לציבור כי שליש מהמסרים הפרסומיים והפרסומיים שלה זיהו את התקשורת המסחרית שלה וכי היא מתועדת בעיקר בקרב המשפיעים שלה - ב-84,6% מהמקרים שלה הם חלק מסרטונים שנוצרו על ידי משתמשים-. הוא מתלונן גם על ההתאחדות, על הרוויה הפרסומית לה נתונים הצופים. במקרה זה של התוכניות המופצות על ידי הפלטפורמות, 37,4% מהתוכן הציגו ארבע הפסקות פרסום או יותר לכל 30 דקות, דבר שבנוסף להגברת התפיסה הפולשנית של פרסום, "מערער את שלמות התוכן" הסביר פרלס. . במקרה הזה של רשתות חברתיות, ניתחנו כמעט 2.000 תכנים בחמישה מפגשים של 5 דקות. על סמך מפגשים אלו, ב-84,6% מהסרטונים מזוהה פרסום משובץ וב-44% מהם, התקשורת המסחרית מהווה בין 25% ל-50% מתוכן ההפעלה. גם מבחינת פורמטים פרסומיים וקידום מכירות, פלטפורמות ורשתות חברתיות, הם ייהנו מהיעדר רגולציה עקב מגבלות טלוויזיה. כך, ב-73% מהחסויות ישנן מסרים ישירים המעודדים רכישה ובמיקומי מותגים ב-100% מהמקרים אין סימנים או אזהרות ושוב יש מסרים ישירים המעודדים רכישה.

אבל יש עוד, קל לראות, למשל, כיצד מוצרי בריאות מוצעים ללא הוכחות או אישור מדעיים, משקאות אלכוהוליים באופן סמוי או הצגת צריכתם על ידי האחראים ואורחי התוכניות, אפילו עם מוצרים באיכות גבוהה. . גם לטבק, לקידום עצמי או לתרופות יש מקום ברשת הרשתות. יש לומר, כן, שלאחר אישור הצו המלכותי לפיתוח חוק המשחקים, התקשורת המסחרית של משחקים והימורים נעלמה מפלטפורמות ומרשתות חברתיות שאינן מתמחות, אם כי ישנה נוכחות מדי פעם 0,2%.

הנקודה האחרונה שבה הדוח עושה הרבה היא בתקשורת מסחרית המופנית במיוחד לקטינים. בשלב זה, האגודה ראתה הסתה ישירה לקטינים לרכוש ב-8,9% מההודעות הפרסומות ומדגישה "מקרים של פרסום אגרסיבי מאוד". הם גם מתמקדים במתכוני מוצרים של משפיענים "המנצלים את האמון והאמינות של קטינים" על ידי עידודם לרכוש וגישה של קטינים לתוכן אסתטי ש"כופה קנוני יופי קפדניים ובלעדיים", כמו גם תקשורת של מוצרים עתירי שומן. בשני המקרים, לתחנות הטלוויזיה יש כללים המגבילים את הגישה לקטינים.

לפיכך, ברור שמערכות בקרת הורים המוטמעות מהבית אינן עובדות טוב כלל. "יש להם שתי בעיות. רבים מהם מבוססים על טרמינולוגיה והטרמינולוגיה מאוד מטעה. מה שקורה הוא שבמקרים מסוימים הם הולכים רחוק יותר, חוסמים תוכן שאסור לחסום, ובאחרים מאפשרים גישה מלאה. זה קורה עם פורנוגרפיה, הם מגיבים למילים מסוימות בחסימה, אבל מונחים אחרים יותר מטפוריים עוברים בצורה מושלמת כל פילטר", הסביר פרלס. "אנו מאמינים שמה שעובד, בנוסף למערכות אימות כפולות כדי לדעת את זהות המשתמש ולקבוע אם הוא קטין או לא, הוא הסמכת התוכן כשלב לפני אחסונו והפצתו, מכיוון שהוא מאפשר סולם הרמוני עם קריטריונים שכולם משתמשים בהם הדומים ומאפשרים לשליטה הורית לפעול באופן אוטומטי", סיכם.