ג'ואן קרלס ולרו: אנרגיה תעשייתית

מאז המצאת מנוע הקיטור, עם פחם כמקור האנרגיה של המהפכה התעשייתית הראשונה, האנושות לא הפסיקה להגביר את רווחתה, כעת מורחבת לכל כדור הארץ. נפט וגז הזינו את המהפכה השנייה יד ביד עם מנוע הבעירה שעדיין הניע מכוניות ומטוסים. מראה החשמל היה מכריע בהקלת התחבורה וצריכת האנרגיה. עם תום מלחמת העולם השנייה הגיעה הכוח הגרעיני, ומשבר הנפט הראשון של שנות ה-70 קידם אנרגיות מתחדשות כחלופה מקומית לתלות במדינות נפט, להן תרמה גם התנועה הסביבתית.

התפתחות האלקטרוניקה עיצבה את המהפכה התעשייתית השלישית, זו של חברת המידע, וכעת מגיעה המהפכה הרביעית של רובוטיקה, בינה מלאכותית, ביג דאטה...

בתחילת המאה הנוכחית, ארה"ב הפסיקה את הייצור ההמוני של מימן. באזור התעשייה של ברצלונה בזונה פרנקה, הותקן פריימר "הידרוגנרה" הציבורי, המהווה צעד ראשון להחדרת מקור אנרגיה זה.

ניהול אנרגיה בתעשייה מול תהליך המעבר האקולוגי נדון בכנס שאורגן על ידי קונסורציום הברצלונה החופשי. אף אחד כבר לא יוצא מגדרו כדי לזלזל בתעשייה, לאחר שהמגיפה הדגישה את הצורך לייצר קרוב יותר ויותר. בקטלוניה היא מייצגת 19% מהתמ"ג, אבל מבחינת אנרגיה אנחנו נמצאים הרחק מאחור. למעשה, הכללית מכירה בכך שאנו זקוקים ל-20.000 מגה-ואט ב-2030, אבל בגלל שהממשלה עדיין לא הצליחה להסתדר.

נציגי BASF, AzkoNobel ו-OI Glass Inc. דורשים יותר הטבות אנרגיה תחרותיות, וודאות משפטית, אחדות בשוק הפיסקאלי ושהמשאבים המגיעים מקרנות אירופיות ייבדקו בצורה מקסימלית. למרות ששלוש החברות הללו קיבלו תהליך שחרור פחמן משלהן מוקדם, נותר עוד הרבה מה לעשות. למרבה המזל, יש להם מספיק אנרגיה להתמודד עם אתגרי האנרגיה.