טופס 720 הוא הצהרה אינפורמטיבית שבאמצעותה נישומים המתגוררים בספרד מודיעים לרשויות המס על נכסים וזכויות הנמצאים בחו"ל, כגון נדל"ן, חשבונות בנק ונכסים פיננסיים אחרים.
ב-27 בינואר 2022, עם פרסום פסק הדין בתיק C-788/19, מסתיים המאבק שיזם ה-AEDAF ב-2013 נגד הצהרה אינפורמטיבית זו, בהכרזה שהיא עומדת בניגוד לדיני האיחוד.
ה-CJEU מתחיל בטענה שהשינויים שהוכנסו בחוק 7/2012, מ-29 באוקטובר, ב-LGT, מס הכנסה אישי ומס חברות מייצגים מגבלה על תנועת הון חופשית, שכן היא מרתיעה משקיעים ספרדים מביצוע השקעות. במדינות אחרות. או מונעת או מגבילה את יכולתם לעשות זאת, וכן רואה במערכת שהוקמה לגבי ההשלכות של אי ציות או עמידה לא מושלמת או בטרם עת בחובת הדיווח על נכסים וזכויות הנמצאים בחו"ל כפוגענית, בלתי מידתית, מה שמכשיר סחורות אלו הנמצאות בחו"ל. "בלתי מוצדק". רווחי הון", ללא אפשרות, בפועל, להפעיל את ההתיישנות.
בית המשפט האיחוד האירופי טוען כי כלל כמו זה שניתח, אשר הניח קיומה של התנהגות הונאה בשל העובדה הפשוטה של עמידה בדרישות מסוימות מבלי לאפשר לנישום להרוס את החזקה האמורה, יחרוג מהנדרש להשגת המטרה של מאבק בהעלמות מס. ועקיפה, ואינה מצדיקה קיומה של הגבלה על תנועת הון.
והיא מוסיפה כי בהסמכת התקנות הספרדיות של מינהל המס להמשיך, ללא הגבלת זמן, להסדרת המס המגיע בגין טובין או זכויות בחו"ל שלא הוכרזו או שהוכרזו כבלתי מושלמים או בטרם עת בדגם 720. , מייצרת לא רק השפעה בלתי ניתנת לביטול, אלא גם מאפשרת לרשות המסים להטיל ספק במרשם שכבר רכש הנישום, המתנגד לדרישה יסודית כמו וודאות משפטית.
באשר למידתיות הקנס של 150% מהמס המחושב על הסכומים התואמים לערך הטובין או הזכויות שבבעלותם בחו"ל, בית המשפט האיחוד האירופי רואה קנס זה מופקע, ומציין כי - למרות שספרד טוענת כי הקנס האמור מטיל סנקציות על חובה נשוא למיסוי, אין חולק כי הטלתו קשורה ישירות להפרת חובה הצהרתית גרידא, ומגיעה למסקנה כי קנס של 150% האמור מהווה התערבות בלתי מידתית בתנועה החופשית של הון, עד כדי כך ש"היא יכולה להוביל לשטויות אשר מרמזת על כך שגם עם 100% משווי הנכסים והזכויות בחו"ל, לא ניתן לעמוד בחוב המס.
ולבסוף, בית המשפט האיחוד האירופי מתייחס למידתיות של הקנסות הקבועים הקשורים לאי ציות או לעמידה לא מושלמת או בטרם עת למודל 720, קנסות שיכולים להיות גבוהים פי 15, 50 או פי 66 מאלו החלים על הפרות דומות בהליכים שיפוטיים גרידא. ואשר סכומם הכולל אינו מוגבל, ומגיע למסקנה כי הקנסות האמורים מקימים הגבלה בלתי מידתית על התנועה החופשית של הון.
מפסק דין זה עולה כי קיימת אחריות רכושית שאינה מוטלת בספק של המינהל, זכות שיש לנישומים גם במקרה שהסנקציה הפכה סופית.
סעיף 32.5 לחוק 40/2015, מיום 1 באוקטובר, קובע את הדרישות לדרישת אחריות כספית לנזקים שנגרמו כתוצאה מהחלת כלל שהוכרז כמנוגד לחוק האיחוד האירופי. מדובר בהליך מצומצם ביותר: שהנישום ערער במועד על המעשה המנהלי הגורם לנזק, וכי השיג פסיקת פיטורים, ובלבד שטען בהליך האמור להפרה של דיני האיחוד האירופי. .
ביחס להלכה זו, נקטה הנציבות בצעדים משפטיים ביוני 2020, עד להחלטת בית המשפט האיחוד האירופי, בנוגע להליך לאחריות ממון, בטענה כי הוא מנוגד לעקרון האפקטיביות על ידי המרת האחריות הרכושית של המחוקק במדינה. תוצאה של הפרת דיני האיחוד עבור הניזוק להגיש בעבר תביעה נגד מעשה מינהלי, גם כאשר הנזק נובע ישירות מהחוק.
מכל הסיבות הללו, צפויה פסיקה חדשה של CJEU, שתאלץ את המדינה לחשוב מחדש על שיטת האחריות המשפחתית מהיסוד כאשר יש הפרה של דיני הקהילה, או, לפחות במקרה הספציפי הזה, של דגם 720 (וכל אלה שהוסרו ויוסרו), הרפה מההגבלות.
בנוסף, משפט זה פותח את הדרך להגשת תלונות על ידי כל אדם טבעי או משפטי שסנקציות על אי עמידה או על עמידה בצורה לא מושלמת או בטרם עת בחובת המידע המשתמעת מדגם 720 לתבוע את החזר התשלום ששולמה.
ולגבי ההתאמות שנעשו, יהיה צורך לנתח כל מקרה לגופו, תלוי אם ההתאמות היו מרצון או שהוטלו.
לפיכך, בהסדרים מרצון, יהיה צורך להקפיד על ההצהרה שנמסרה לגבי השנה שבה נולדו הנכסים או הזכויות, תוך הפניה למוסד ההתיישנות לגבי רווחי הון מסודרים בלתי מוצדקים, גם אם הם מגיעים מתקופות מס שנקבעו.
ובתקנות שיוטלו, יהיה צורך להבחין בין היתר בין המצבים בהם התפרסם מעשה ציות ברבים או לא. בכל מקרה, מעתה ואילך, כל משלמי המסים המתגוררים בספרד עם נכסים ו/או זכויות לא מוכרזים בחו"ל רשאים להסדיר את מצבם מרצון מבלי לחשוש ממשטר הסנקציות המרתיע המשווה הסדרות מרצון לאלו הנובעות מפעולות הפקחים
