מהי סמכות השיפוט-מנהלית?
השיפוט השנוי במחלוקת-מנהלית (LJCA) הוא ענף הכוח השיפוטי המופקד על הידע והבדיקה של כל התהליכים הקשורים להחלת החוק, כלומר המתייחס למערך הנורמטיבי המיועד לבקרה. חוקיות ביחס לפעולה המינהלית והגשת פעילות זו למטרות המצדיקות אותה, כמו גם תשומת לבם של כל אותם משאבי המינהל שממשיכים נגד החלטות הממשל שלדעתם לא הוגנות.
לפיכך, היקף שיפוט הליטיגציה המינהלי נקבע במטרה לשפוט מחלוקות והתנהלות משפטית המתעוררות ביחס לפעילותם של גורמים ציבוריים ואותם אנשים פרטיים האחראים על ביצוע התפקידים הפנימיים השונים של האורגנים השונים המקבילים למדינה. .
תלוי במדינות, חלק מניהול המשפט עשוי להתכתב, כמו במקרה של ספרד, או שהוא עשוי להיות שייך לגוף מינהלי גבוה, בדרך כלל מועצת מדינה, כמו במקרה של צרפת.
כיצד מיוצגת השיפוט המינהלי השנוי במחלוקת ומה פעולותיה?
בתחום השיפוט המינהלי השנוי במחלוקת, המדינה מיוצגת בעיקר על ידי רשות מנהליתובפעולתו הקשורה ליחידים מבוצעים שני סוגים של מעשים שהם:
- פעולות ניהול: האם אותם מעשים שבהם המדינה פועלת כאדם משפטי, כפוף לחוק פרטי, פעולה זו יכולה להיות באמצעות חגיגת הסכמים או חוזים. הרשות המינהלית כפופה לרשות השופטת, באותו אופן כמו במקרה של יחידים.
- מעשי סמכות: מדובר במעשים שבוצעו על ידי המדינה באמצעות הרשות, כלומר ניתן לבצע את הפעולות "פיקוד, איסור, התרת או סנקציה". במקרים אלה, הסמכות כפופה לחוק בלבד, אלא שעם המעשים המיושמים היא עלולה לפגוע בזכויות הפוליטיות או האזרחיות של יחידים, אז המקום בו המעשה עצמו יהפוך להיות מעשה בלתי חוקי או פוגעני ולכן, לכן יהיה טעון תביעה.
הטענה שהאדם העלה על מעשים בלתי חוקיים או פוגעניים של סמכות המינהל בפני הכוח השיפוטי, היא מה שמכונה "התדיינות מנהלית". לסיכום, מעשה זה הוא המחלוקת בין הרשות המינהלית (המדינה) עם יחידים.
אילו חוקים שולטים בתחום השיפוט המינהלי השנוי במחלוקת?
השליטה השיפוטית במעשים והתקנות שנוצרו על ידי המינהל הציבורי בספרד מובטחת על ידי סעיף 106.1 בחוקה הספרדית.
סעיף 106.1 זה של החוקה הספרדית הוא זה שקובע כי "בתי המשפט" יכולים לשלוט בסמכות הרגולטורית ולפיכך בחוקיות התואמת לפעולה המינהלית, כמו גם בהגשתה למטרות המצדיקות אותה.
על פי חוק 29/1998, מיום 13 ביולי, הסדרת הסמכות הניהולית-שנויה במחלוקת, עולה בסעיף 1. שלה, כי בתי המשפט ובתי הדין הם האחראים על הסדר השנוי-במחלוקת, ועל כן עליהם לדעת את הטענות. הנגזרים ביחס לפעולתם של הממשלים הציבוריים המקבילים הכפופים לדין המינהלי, ביחס להוראות הכלליות בדרגה נמוכה יותר מהחוק וכן לחוק החקיקה כאשר חורגים אלה מבחינת גבולות המשלחת.
מי מרכיב את המינהל הציבורי?
על פי סעיף 2, לחוק 29/1998, מיום 13 ביולי, המסדיר את הסמכות הניהולית-שנויה במחלוקת, יובנו להלן השפעות הממשלות הציבוריות:
- מינהל המדינה הכללי.
- הנהלות הקהילות האוטונומיות.
- הגופים המרכיבים את המינהל המקומי
- גופים משפטיים תלויים או קשורים למדינה, לקהילות האוטונומיות או לגופים המקומיים.
מי מרכיב את צו השיפוט השנוי במחלוקת-מנהלית?
הוא מורכב מהגופים הבאים:
- בתי משפט מנהיים.
- בתי משפט מרכזיים במחלוקת-מנהלית.
- לשכות מנהליות שנויות במחלוקת של בתי המשפט העליונים לצדק.
- לשכה מנהלית במחלוקת של בית הדין הארצי.
- חדר שנוי במחלוקת. מנהל בית המשפט העליון.
מהן הסמכויות המתאימות לבתי המשפט השנויים במחלוקת-מנהלית?
סמכות השיפוט של בתי המשפט הניהוליים השנויים במחלוקת, שהם בתי משפט של אדם יחיד, הם אלה:
- ערעור מהסוג השנוי במחלוקת-מינהלי שיש לו קשר להגנה השיפוטית של זכויות היסוד, המרכיבים המוסדרים וההחלטה על הפיצויים שהגיעו קשורה למעשי הממשלה או למועצות הממשלות של הקהילות האוטונומיות, בין אם זה היה אופי המעשים הללו.
- החוזים המינהליים בהתאמה ומעשי ההכנה וההענקה של החוזים האחרים הכפופים לחקיקת הרכש של הממשלים הציבוריים.
- לעניין המעשים וההוראות של תאגידים משפטיים ציבוריים, שאומצו בתפקידים ציבוריים בהתאמה.
- מה תואם את פעולות המינהל של בקרה או פיקוח המוכתבות על ידי המינהל המעניק, ביחס לאלה המוכתבים על ידי זכייני השירותים הציבוריים המרמזים על הפעלת סמכויות מנהליות המוקנות להם.
- האחריות האבותית של הממשלים הציבוריים, ללא קשר לאופי הפעילות או סוג היחסים הנובעים ממנה, ומסיבה זו לא ניתן לתבוע אותם לפני צו השיפוט האזרחי או החברתי.
- וכל שאר העניינים שקשורים או מיוחסים על ידי החוק במפורש.
אילו מעשים אינם כלולים במסגרת השיפוט השנוי במחלוקת?
הנושאים הבאים אינם נכללים בצו השיפוט השנוי במחלוקת:
- אלה המיוחסים לצווי השיפוט האזרחיים, הפליליים והחברתיים, גם אם הם קשורים לפעילות המקבילה מול המינהל הציבורי.
- לגבי הערעור הצבאי השנוי במחלוקת.
- באשר לסכסוכי השיפוט בין בתי המשפט ובתי הדין לבין המינהל הציבורי בהתאמה, כמו גם סכסוכי הכוחות המתעוררים בין גופים מאותו מינהל.
מהם המועדים להגשת הערעור?
המועדים להגשת הערעור השנוי במחלוקת הם:
- מעשים אקספרסיים: הם חודשיים (2) נספרים מהיום שלאחר פרסום ההוראה המתבקשת המתאימה או הודעה או פרסום המעשה, לפיהם יש להפסיק את ההליך המינהלי, אם הוא מפורש.
- המעשים לכאורה: נקרא שתיקות אדמיניסטרטיביות, בהן יש שש (6) שייספרו עבור המבקש ובעלי אינטרסים אפשריים אחרים. מהיום למחר לכל מי שלפי התקנות הספציפיות שלהם מתרחש המעשה המינהלי המשוער.
ראוי לציין כי בית המשפט החוקתי המלא (TC), בפסק הדין מיום 10 באפריל 2014, קבע בבירור כי כאשר המינהל דוחה בקשה מאדם בגלל שתיקה מנהלית, אין מועד להגשת ערעור בפני השנויים במחלוקת. שיפוט מינהלי.
תיק ערעור שנוי במחלוקת-מנהלי למעשה.
במקרה הספציפי שבו הערעור השנוי-במחלוקת מופנה כנגד פעולה למעשה, התקופה המקבילה להליך זה תהיה 10 ימים שייספרו במיוחד מהיום שלאחר סיום התקופה שנקבעה בסעיף 30, במקום בו היא נמצאת ציין כי הצד המעוניין רשאי לנסח את הבקשה למינהל הפועל, תוך התחשבות בהפסקה.
אם, להיפך, ההודעה לא גובשה או נכחה תוך עשרה (10) ימים לאחר הצגת הבקשה, ניתן להסיק ישירות בערעור שנוי במחלוקת-מינהלי, אם המקרה, כי לא הייתה דרישה, הקדנציה תהיה שלושים (30) יום, החל מהיום בו החלה למעשה הניהול.
